"גוש אמונים" – נספח

המגמה: להביא לתנועת התעוררות גדולה בעם ישראל למען הגשמת החזון הציוני במלוא היקפו, תוך הכרה כי מקור החזון במורשת ישראל ובשורשי היהדות, ותכליתו הגאולה השלמה לעם ישראל ולעולם כולו. 

רקע ומבוא:

עם ישראל מצוי במאבק קשה על עצם קיומו בארצו ועל זכותו לריבונות מלאה בה. השורש הפנימי של יכולת העמידה הלאומית במבחנים העומדים בפנינו נעוץ לא רק בהתעצמות צבאית וכלכלית כי אם בחוסן הפנימי והרוחני, בשיבה לערכי החלוציות וליעדי הגאולה.

אנו עדים להוותנו לתהליכי ניוון ונסיגה בתחומי הרוח והמעשה:

1. צמצום מימדי העלייה ארצה וגידול מדאיג בירידה, בצד התגברות ההתבוללות והטמיעה בגולה.

2. התנכרות הממשלה לזכותנו על חבלים נרחבים בלב ארץ ישראל.

3. אדישות ובורות בקרב הציבור והנוער למורשת היהדות ולהכרת ייחודו ויעודו של העם.

4. מגמת חיקוי זולה של תרבות המערב על האלימות והחומרנות בה. רדיפה אחרי חיים קלים.

5. תהיה ואובדן האמונה לגבי עצם התכלית והמוסריות של הרעיון הציוני.

מקור המשבר:

א. עייפות נפשית ותחושת תסכול בעקבות המאבק הממושך.

ב. העמדת האני האישי מול היעוד הלאומי.

ג. הרגשת חיסרון באתגר הציוני.

ד. תלישות מאמונת ישראל וממורשת היהדות.

לעומת הריפיון ומתוך אמונה עזה קם "גוש אמונים" במטרה ליצוק בשורה חדשה-ישנה בכלים קיימים כדי לשוב ולעורר מחדש להגשמה ציונית במעשה וברוח. בראשית דרכו מתמקד גוש אמונים במאבק מדיני והתיישבותי, אך ברור שמעבר לתחום זה ניצבת השקפה כוללת ותכנית שלמה. להלן יסודותיה, מגמותיה ועקרונות פעולתה:

מגמת גוש אמונים:

לחדש את תנופת ההגשמה של הערכים המהוים את תשתית הציונות: עליה וקליטה, התישבות ובנין, עצמאות וריבונות מלאה בארץ ישראל. ברעיונות אלה כשלעצמם אין חידוש, אבל בעצם הכוונה לעורר את ההגשמה הציונית במשמעותה הריאלית הומה ויוקד יסוד נוסף – הצורך להעמיק ולגלות את השורשים היהודיים המהותיים כמקור חיים ובית יוצר לכל הרעיון הציוני, לברר ולבאר מיהו עם ישראל, מאין הוא בא ולאן הוא הולך, ומה תפקידו בעולם, ומה מקום הארץ בהגשמת יעודו.

הארת המורשת היהודית המשוקעת ביסוד שיבת ציון נותנת מימד אחר, עמוק לאין שיעור, לכל הרעיון הציוני, בה פשר חובתנו לארץ ישראל וממנה מופרית בשורת הגאולה.

שורשי המשבר עליהם עמדנו לעיל נעקרים מאליהם מתוך הדבקות בשורשי היהדות.

כל הרואה את תהליך שיבת ציון בפרספקטיבה היסטורית-יהודית עמוקה, יודע אל-נכון כי "ארץ ישראל נקנית בייסורים" ומהלך הגאולה עולה "קמעא קמעא". אין מקום כלל לייאוש ולא לחולשה ורפיון רוח.

השקפת העולם הדוגלת בפולחן המיידיות ובהעמדת האני לפני היעוד הלאומי, אין לה אחיזה כלל בתפישה יהודית אמיתית. ייעודו ואושרו של היחיד נעוץ דווקא בקשריו עם עמו ובציפיית הגאולה.

האתגר הגדול הניצב לפני דורנו הוא להביא את רעיון ההגשמה הציונית הנמצא בראשית דרכו ליעודו המלא – הגאולה השלמה אותה חזו נביאי ישראל ואליה נכסף העם מימי קדם.

עקרונות הפעולה:

     א. הסברה

               …קשר לתורת ישראל. …אהבת העם והארץ. …תודעה ציונית וחזון הגאולה.

     ב. אהבת ישראל

     ג. עליה

     ד. התיישבות בכל רחבי ארץ ישראל

ה. כלכלה וחברה

 ו. חינוך

    …הגשמה אישית. …הסתפקות במועט והצנע לכת. …אהבת המלאכה והנאה מיגיע-כפיים.    …איזון ושילוב חיי תורה ועבודה.

     ז. מדיניות ביטחונית

                …קביעת גבולות בני הגנה המאפשרים עומק אסטרטגי. …שילוב אינטגראלי של התיישבות הספר במערכת הביטחונית תוך הדגשה שהיקף ישובים רחב יהפכם מנטל לנכס. …כוננות מתמדת מתוך הכרה שסביבנו מדינות השואפות להשמידנו. …גיבוש קונצפציה ביטחונית תקיפה שאינה נרתעת מטעמי "מוסריות" או פוליטיקה מכל פעולה חיונית לביטחון המדינה, לפי תפיסת "הקם להורגך השכם להורגו". …נטילת היוזמה למתקפה והפתעה. …אווירת ניקיון וצניעות, קדושה וטהרה במחנה, ביחסי אנוש וביחסים בין המינים.

    ח. ריבונות

…הכרה ודאית שהארץ כולה היא נחלתו הבלעדית של עם ישראל. …הכרה שהריבונות היא חובת העם היהודי הן כמכשיר לקיומו והן כענין העומד בפני עצמו – מצווה מן התורה. …לפיכך יש להחיל מיד ריבונות יהודית מלאה על יהודה ושומרון, הגולן, רצועת עזה וחלקים נרחבים מסיני. …יש לעמוד בתקיפות בכל מפגש עם מדינה זרה על זכויותיה וצרכיה של מדינת ישראל ולשמור מכל משמר על כבוד ישראל לבל יחולל בעולם, תוך צפייה שיבוא יום בו יגדל כבוד ישראל ותיגלה האמת בין אומות העולם.

"חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו וד' יעשה הטוב בעיניו"

"כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים"